ארבעת הפתרונות לנשכנות גורית, ואיך לבצע אותם נכון:

קודם כל –
לא מפרידים גור מאמא לפני גיל 8 שבועות.

לא 6 שבועות, ובטח שלא חודש.

לא מסכימים איתי? קראו הכל, ותחשבו מחדש.

אז הבאת גור הביתה.

כמובן, קנית לו אוכל איכותי, צעצועי נשיכה, הבאת לו עצם, רצועה חדשה..

רק מה, הגור לא בדיוק איתכם. הוא נושך כל דבר. את הידיים שלכם, את הרגליים, הכפכפים..
הוא נושך אם יש לכם אוכל ביד, דורש שתתנו לו, ובקיצור – השיניים שלו לא יודעות מנוח.
בהתחלה זה חמוד ומגניב, אולי מדגדג, אבל דיי מהר זה מתחיל לכאוב, מרוץ אין סופי של תזיז-את-היד-הוא-נושך, הילדים כבר לא רוצים להיות איתו, והאמת? גם לכם נמאס.

ברגעים קשים אפילו עולה אצלכם המחשבה להחזיר אותו (חס ושלום).

אז זהו, שיש פתרונות מעולים, ואחד מהם אפילו לא דורש מכם כלום.

הפרדה מהשגר (שגר – שם מקצועי ל’תאומים’ מאותה המלטה) בזמן הנכון!

בואו נסתכל על הנושא מחדש.

יש שני צדדים שקשורים להעברה של הגור הביתה.

אתם, והמגדל (או העמותה, או המשפחה של האמא).

האינטרס של המגדל הוא להעביר אליכם את הגור כמה שיותר מהר.

גור זה יקר, המון אנרגיה, אוכל, זמן, פיפי קקי..

רק מה, מרוב עידוד לקחת גורים, אנשים מתפתים לקחת את הגור שלהם מוקדם מידי.

ומה כוונתי?

לגור יש שלבי התפתחות.

גם אם הוא מפסיק לינוק – הוא צריך את השגר שלו.

הגיל שבו גור לומד לווסת את הנשיכה שלו מסתיים רק בגיל חודשיים.

בתקופה הזו בדיוק, כל הגורים בשגר נושכים אחד את השני – מתוך משחק.

למתבונן מהצד נראה שמשהו לא תקין – כל כמה שניות אחד הגורים בוכה מכאב!
אבל לא, זה בדיוק מה שצריך לקרות.

בכל פעם שגור נושך חזק או כואב מידי, הגור השני בוכה.

הגור הראשון מבין שהוא הגזים, ובפעם הבאה הוא יהיה עדין יותר.
פשוט ככל שישמע, התהליך לוקח חודש שלם.

וכאן הבעיה – מגדלים רבים ישכנעו אתכם לקחת את הגור אליכם בגיל 6 שבועות (על חודש אני לא אדבר, זה פשוט פשע מצד המגדל).

הם יסבירו לכם שזה הגיל המושלם לחשיפה והכרות עם המשפחה!

אבל הם לא יגידו לכם שאת הויסות נשיכה שלו הגור ינסה עליכם..

וכמובן, אפשר לחשוף את הגור בלי להפריד אותו מהשגר – לקחת אותו פעמיים שלוש בשבוע לכמה שעות, להסתובב איתו במקומות הומי אדם, להפגיש עם חתולים וכלבים אחרים וכו’.

אז כמו שאמרנו, הפתרון הכי קל לנשכנות גורית היא לקחת את הגור בגיל חודשיים, ועד אז להוציא אותו לטיולים של כמה שעות.

אבל אם הגור כבר אצלכם, הוא הגיע מעמותה ולא יודעים איפה האם?
או שהמגדל לא מוכן שתחזירו את הגור לחודש?

אז מכיוון שאתם לא כלב, אל תבכו כשהוא נושך אתכם (זה גם לא עובד), אבל הנה מה שתוכלו ליישם לבד.

הפתרונות הבאים לנשכנות דורשים אומץ והתמדה:

פתרון ראשון – בכל פעם שהגור קופץ עלינו או נושך, אנחנו מפנים לו את הגב ומתרחקים. הגור מבין שלא משתלם לנשוך.

פתרון שני – בכל פעם שהגור נושך, אנחנו מכניסים לו לפה צעצוע נשיכה במקום האצבע. הוא ילמד להתעסק איתו.

פתרון שלישי – בכל פעם שהגור נושך, אנחנו מתחילים לבצע איתו פקודות – שב, ארצה, גלגול וכו’. הגור מבין שנשכנות מובילה לעבודה.

פתרון רביעי – קונים לגור שלנו עצמות לעיסה טעימות, שיפרק אותן ולא אותנו.

בהצלחה!